תוכנית לימודים אישית לשנה חדשה

רגע לפני ראש השנה. אולי ראש השנה המוזר ביותר שחגגנו מזה שנים.

בכל שנה, לקראת ראש השנה ועד יום ההולדת שלי, שבדרך כלל נחגג במהלך החודש שאחרי (השנה בדיוק חודש אחרי ערב החג), אני נכנסת למן מצב רוח מהורהר כזה, שוקעת עמוק יותר מתמיד בשיחות עם עצמי. מסכמת לי את השנה שהייתה ומתכננת לי את השנה שאני רוצה שתהיה. הדרך בה אני עושה את זה משתנה, משנה לשנה. פעם הייתי מתכננת לי את השנה כרשימת משימות, דברים שאני רוצה להספיק ולעשות, "וי" לסמן על רצונות שהופכים לצריכים. עם הזמן למדתי להתאים את הרשימה הזו קצת יותר לגמישות שאני רוצה מהחיים. לא תשובות נכונות ומוכנות, אלא כוונות כלליות. זרקורים שאני רוצה להאיר בשנה הזאת, רגשות ואווירה בהם אני רוצה לחיות.

כך או כך, חלק משמעותי מהתהליך הזה הוא תמיד חשיבה על התל"א שלי. על תוכנית הלימודים האישית שלי לשנה הזו. למושג הזה נחשפתי בפעם הראשונה כשעבדתי במערכת החינוך המיוחד. במערכת הזו, השבועות הראשונים של כל שנת לימודים מוקדשים לחלוטין למשימה הזו- יצירת תוכנית לימודים אישית לכל ילד וילד. כל נשות המקצוע מקדישות זמן להיכרות, ומתוך ההיכרות הזו נוצרת לכל ילד תוכנית של מטרות ודרכי פעולה שמותאמות לו, ביחס לעצמו. בחיים האישיים שלי אני משתמשת במושג קצת אחרת, אבל התל"א הזו הפכה עבורי לכלי להתבוננות ולתכנון עבורי ועבור הילדים, בכל שנה מחדש.

הדבר המרכזי והחשוב ביותר של התל"א שלנו, היא שהיא באמת באמת אישית- היא נוצרת על ידי מי שרוצה ללמוד, ורק הוא או היא יכולים להחליט מה יהיה בה. אם אני יוצרת תל"א עבורי- אני בוחרת את הנושאים בהם אני רוצה להתמקד, אני בוחרת עבורי את הדרכים שמתאימות לי ואני האחראית הבלעדית על המעקב, על הביצוע ועל התוצאה. זה לא שונה כשהתל"א היא של אחד הילדים. התהליך הוא שיתופי יותר- החשיבה נעשית יחד, הכתיבה נעשית יחד וגם החשיפה לשלל האפשרויות. אבל הבחירה, ההחלטה, היא של מי שהתוכנית שייכת לו או לה, וכך גם האחריות. הרשימה הזו לא הופכת לרשימת מטלות חיצונית שצריך להשלים בשביל מישהו אחר. היא נועדה בשבילי. לא בשביל אף אחד אחר. אם מי מהילדים לא ילמד את מה שרצה- זה לגמרי שלו. אני תמיד שם כדי להיות איתם בדרך, לעזור כשאני מתבקשת, לעודד במשברים, אבל לאורך כל הדרך- תוכנית הלימודים הזו היא לגמרי שלהם, ואני מאוד מאוד נזהרת לא להפוך אותה לשלי.

בניגוד לתוכנית לימודים כללית, שמוכתבת מלמעלה, בתוכנית לימודים אישית יש מקום לכל סוגי הלמידה. יש מקום ללמידה אקדמית, של מקצועות מבית הספר, יש מקום ללמידה של תחומי עניין מכל הסוגים, שלפעמים בלהט התעודות ומהמבחנים נדחקים הצידה כי הם "פחות חשובים", יש מקום ללמידה פנימית, להתפתחות אישית. יש מקום ללמידה של ידע, ללמידה של מיומנויות, של כלים, של גישות. יש מקום ללמידה של עצמי- להבין יותר טוב את המניעים שלי, את הרצונות שלי, את מי שאני והמקום שלי בעולם.

הלמידה יכולה להיות מוכוונת לתוצר סופי שאני רוצה להשיג- למשל בשנה שהחלטתי להפוך את "למידולוגיה" לעסק, בניתי תוכנית לימודים שכוונה למטרה הזו וכללה בתוכה הרבה שלבים, נושאים ושיעורים שכוונו למטרה הזו. באותה מידה מטרה עתידית כזו יכולה להיות להקים ערוץ יוטיוב (ואז בדרך אליו אלמד צילום, עריכה, עקרונות סטוריטלינג וקולנוע, את פלטפורמת היוטיוב ועוד ועוד), לעבור בהצלחה את מבחני הבגרות או להתקבל ללימודים אקדמיים, לעבור לקבוצה מתקדמת יותר בחוג ועוד. המטרה יכולה להיות פנימית- להשיג אווירה טובה יותר בבית, לקום בבוקר עם יותר אנרגיות (רגע של כנות- זו מטרה שעדיין לא מצאתי את תוכנית הלימודים האישית שלי אליה. וחיפשתי הרבה. הבוקר הוא נושא כאוב מאוד אצלי), להיות נחמדה יותר לעצמי. בהרבה מקרים בתוכנית לימודים אישית המטרה הסופית לא ברורה, ולפעמים אפילו לא קיימת. לפעמים יש בי איזו סקרנות, איזו קריאה, איזה רצון לא מוסבר להעמיק במשהו, והתוכנית הזו היא בדיוק הדרך שלי לתת לזה מקום, גם אם אני לא יודעת להסביר למה או איך זה ישרת אותי אחר כך. אחד הדברים שאני לומדת עם השנים, גם בלי תוכנית אישית, הוא לסמוך על הסקרנות שלי. אני כבר יודעת שבדיעבד הדברים מתחברים, והדברים שאני לומדת משמשים אותי במקומות שאפילו לא יכולתי לחלום עליהם כשבחרתי בלמידה הזו.

בתוכנית כזו אני בוחרת להתמקד במעט נושאים. בין כותרת אחת לשלוש, לקראת שנה חדשה. מקסימום שלושה עולמות שהייתי רוצה ללמוד אותם, עליהם, לצלול לתוכם. הכותרות הן בדרך כלל גדולות, וכוללות בתוכן הרבה תת נושאים ואפשרויות. לאורך השנה אני פותחת את הנושא, מכירה את האפשרויות שבתוכו, את מקורות הלמידה האפשריים, ומתוכם בוחרת את מה שמתאים לי בכל תקופה ותקופה.

מבחינתי, הסיבה המרכזית ליצירת התל"א הזו, ובכלל, להצהרת הכוונות הזו היא להיות עדשה. עדשה דרכה אני מסתכלת על המציאות, ומסננת דרכה אני בוחרת. ממש כמו הקלישאה הידועה "כשאת בהריון פתאום כולן מסביבך בהריון", פתאום כשאני מפנה את המיקוד שלי לנושא מסויים, הוא פתאום מתחיל להופיע בכל מקום בדרך שלי- כלומר, אני שמה אליו לב בכל מקום. הדוגמה הכי קלאסית שלי לסיפור הזה היא בתקופה שאחד הנושאים שהצבתי לעצמי בתל"א היה תקשורת מקרבת, ואז הגיע אליי "בדרך נס" פרסום לקורס תקשורת מקרבת שנפתח ממש קרוב אליי (את הסיפור המלא סיפרתי ברשומה שהוקדשה לתקשורת המקרבת). דרך העדשה הזו אני מסתכלת על כל ערימת ספרים למסירה שאני רואה ברחוב, על כל קבוצת אנשים חדשה שאני פוגשת (מה עושים ההורים של החברים של הילדים שלך? את יודעת? לפעמים בקבוצת המקריות אליהן אנחנו נקלעות מסתתרות הזדמנויות למידה מופלאות ממש), על אפשרויות הצפייה בנפליקס. אפילו על הצעות החברויות והקבוצות שאני מקבלת ברשתות החברתיות- איפה בתוכן מסתתרות הזדמנויות הלמידה שלי? הן תמיד שם.

כשאני מכינה תוכנית כזו עם הילדים, הרשימה שלהם היא מצפן עבורי. היא עוזרת לי לבחור לנו חומרי למידה, משחקים, חומרי יצירה. היא מכוונת את הדרך בה אנחנו מסדרים את החלל, שייתן להם את הזדמנויות הלמידה שהם צריכים. היא מכוונת אותנו למדפים הנכונים בספריה, ועוזרת לנו לבנות בקלות רשימת מתנות מתאימה כשיש חגיגה. היא מכוונת אותי לבחור משפע אפשרויות האתרים, האפליקציות, החוגים, הקורסים המקוונים, ימי השיא, האירועים- רק את אלו שמתאימים לכל אחד מאיתנו עכשיו.

הדרכים ללמוד הן אינסופיות. שנה כמו זו מכריחה אותנו להסתכל לעובדה הזו עמוק עמוק בעיניים. כשאנחנו יוצרות תוכנית לימודים אישית לשנה הזו אנחנו יכולות להסתכל על שלל האפשרויות האלו, גם עבורנו, גם עבור הילדים שלנו. ללמוד אפשר דרך מורה מקצועית, בבית הספר או בלימודים אקדמיים, בקורס שנתי או קצר, בסדנה ווירטואלי או פנים מול פנים. ללמוד אפשר גם מסרטים דוקומנטריים ולא דוקומנטריים, מסדרות טלוויזיה או מערוצי יוטיוב. אפשר ללמוד מבלוגים אישיים, מאתרים מקצועיים, מקבוצות פייסבוק וממעקב אחרי אוטוריטות בתחום, מפודקאסטים (איזה דבר מופלא זה פודקסאט?). אפשר ללמוד מספרים- כאלו עם סיפורים (יעלה ואני קוראות עכשיו את "הסיפור שאינו נגמר". כמה אסימונים נופלים לי תוך כדי קריאה!) או ספרים עיוניים. אפשר ללמוד משיחות עם אנשים- ממעגל החברים או אנשים חדשים, בעלי מקצוע או מתעניינים חובבניים, אפילו מאנשים שהנושא בכלל לא קשור אליהם, אבל נקודת המבט שלהם על העולם תלמד אותנו משהו חדש על הנושא שמעסיק אותנו. אפשר ללמוד מלצאת מהבית- טיולים בטבע, ביקורים במוזיאונים, במפעלים, בהצגות תיאטרון, במופעים. כשזה לא אפשרי, חלק גדול מהאפשרויות האלו מגיעות עד למסך המחשב או הפלאפון שלנו. האפשרויות כל כך מגוונות, ותוכנית לימודים אישית מזמינה אותנו ליצור את התמהיל המדוייק של הכלים והאפשרויות שמתאים לנו בדיוק. שנכנס במסגרת הזמן המצומצמת שיש לנו, במשאבים שעומדים לרשותנו. תוכנית לימודים אישית היא לא כמו תואר באוניברסיטה, היא לא הכל או כלום. היא מאפשר לנו ללמוד במנות קטנות, לאורך זמן ארוך, לפעמים לאורך שנים, למידה שהופכת לחלק מאורח החיים.

אחד הנושאים שבחרתי להתעמק בהם בשנתיים האחרונות היה אמנות (פלסטית, בעיקר) ויצירתיות. גם כאן, הבחירה לא הייתה לגמרי ברורה לי, אבל ידעתי שזה נושא שאני נמשכת אליו וסקרנית להבין אותו יותר, וזה הספיק לי כדי להפנות אליו את אורות הבמה. בתקופה הראשונה הייתי מאוד נעולה על זה שכדי להעמיק באמנות אני צריכה לבקר במוזיאונים (זה היה קל, כי זו אחת הפעולות האהובות עליי בעולם, זה רק המסגור שנתן לי את הדחיפה להקדיש לזה יותר זמן ומקום). אחר כך זה הפך מאתגר יותר, הביקורים במוזיאונים התרחקו יותר ויותר אחד מהשני והחלטתי שזה לא מספיק לי. אז מצאתי קורס, שנתי- מפגש אחד בחודש לאורך שנה. הקורס נתן לי גם ידע תיאורטי וגם מסגרת מעשית, אבל בכל זאת- רק פעם בחודש. תוך כדי אוסף ספרי האמנות שלי המשיך לגדול. הפיד של האינסטגרם שלי נצבע בידי אמנים מגוונים מתוך הטעם האישי הברור שהתחלתי לפתח לעצמי. פגשתי, "במקרה", את הסדרה התיעודית המשובחת כל כך "אבסטרקט" (משודרת בנטפליקס) שעוסקת במעצבים מתחומים שונים. עוד במקביל, המשכתי לצלול לתוך נישה מסויימת בתחום- הסטודיו הפתוח. דרך קבוצת הפייסבוק הנהדרת, דרך הספר של נונה אורבך, דרך עוד קורס קצר וממוקד של שלושה ימים שלקחתי במהלך השנה. דרך ביקורים בעוד סטודיו-אים נוספים, חלקם קבועים, חלקם חד פעמיים. האם עכשיו אני אמנית? מומחית באמנות? רחוק משם מרחק שנות אור רבות. אבל למדתי המון. המון המון. התפתחתי בתוך הנושא הזה, ויותר ויותר אני מבינה את המקום שלו בדרך שלי ואת הסיבות שמושכות אותי אליו, כדי להפוך אותו לחלק משמעותי מהעשייה שלי.

איך נוצרת תל"א

לפני תקופה די ארוכה העברתי סדנה ליצירת תוכנית לימודים אישית כזו. כל פעם שמתחיל משהו חדש (שנה עברית, שנה לועזית, חופש גדול, חזרה לשגרה אחרי הסגר הקודם) מדגדג לי קצת להחזיר אותה לחיים, אבל בינתיים זה עדיין לא קרה. עוד לא מצאתי את הדרך להעביר את העוצמה ואת המשמעותיות של התהליך הזה במילים כתובות, דרך המסך. ובכל זאת, כמה שאלות שיכולות לעזור בדרך, אם מחליטים ליצור לעצמנו תוכנית כזו- עבורי, לשנה שלמה, עבור הילדים, לתקופת הסגר וחוסר השגרה, או בכל דרך ומסגרת שמתאימה:

• האם יש מטרה שהצבתי לעצמי לשנה? מה אני צריכה לדעת כדי להגשים אותה? איזה ידע, כלים, מיומנויות וקשרים יש לי? איזה חסרים לי? מה יהפוך אותה לבת-השגה?
• מה מושך אותי? מה מסקרן אותי? מה קורא לי להתעסק בו, גם אם אני לא ממש יודעת להסביר למה?
• לאיזה נושאים חדשים נחשפתי, קיבלתי הצצה, והייתי רוצה לדעת עליהם עוד?
• מה אני כבר יודעת, אבל רוצה להשתפר בו או להעמיק בו?
• באילו אתגרים נתקלתי בשנה שחלפה (או שאני צפויה להתקל בשנה הקרובה)? מה יכול לעזור לי לעבור אותם טוב יותר?

כאמור, התשובות לשאלות האלו יכולות להגיע מכיוונים ומתחומים שונים ומשונים. אלו יכולות להיות תשובות קונקרטיות ומעשיות. ללמוד לקרוא, ללמוד לחפש לבד תמונה במחשב. ללמוד איור. להעמיק בשיווק באמצעות תוכן. לפעמים התשובות עמומות יותר, מכוונות ללמידה פנימית, או רגשית יותר- האווירה היומיומית בבית שלנו גורמת לי לזוז באי נוחות. אני רוצה ללמוד איך לשפר אותה. אני מרגישה שאני לא מקשיבה לעצמי, שהקול שלי לא נשמע, שאין לי מקום לביטוי, שאני לא מחוברת לגוף שלי, שאין לי מספיק חיי חברה.

מתוך התשובות לשאלות, נסמן לעצמנו נושא אחד עד שלושה מרכזיים. שחוזרים על עצמם, שדוחפים אותנו מבפנים, שמרגישים לנו חשובים. אחר כך, לאט לאט, מגיעה שלב החקירה. להסתכל על כל נושא בנפרד, לראות מאיזה נושאים קטנים הוא מורכב, איפה אנחנו פוגשות אותו בחיים, איזה מקורות למידה אפשריים קיימים. השלב האחרון הוא לבחור צעד אחד קטן, דרך למידה אחת קטנה ולשלב אותה, כבר עכשיו, עוד בטרם מתחיל "אחרי החגים" בשגרה שלנו. השלבים הבאים יווצרו מעצמם, תוך כדי תנועה, מתוך הבחירה.

במהלך השנה, אם עולה בנו הצורך, אנחנו יוצרים "תל"אות קטנות", תוכניות לימודים ספציפיות סביב נושאים שהצטרפו בדרך ורצינו להתעמק בהם, או לקראת פרוייקט מסויים (השנה, מן הסתם, הפרוייקט הזה היה בניית הבית שלנו, שדרש מאיתנו ללמוד הרבה מאוד מאוד דברים חדשים). זה לא חייב להתחבר לתחילת השנה או לאירוע ציבורי כללי. תוכנית לימודים אישית היא אישית, והיא יכולה להיווצר בכל שלב שמתאים לך אישית, להתגמש, להשתנות תוך כדי תנועה, וזה חלק מהקסם שלה.

אז- מה הנושא, התחום, העולם שיככב בתוכנית הלימודים האישית שלך השנה? של הילדים? חסרים לך רעיונות למקורות ולדרכי למידה לנושא מסויים? מוזמנות לשתף כאן בתגובות וגם בקבוצת הפייסבוק של "למידולוגיה", שלרגל התקופה המשונה ממש מבקשת לחזור לפעולה, ואני שם, זמינה לחשיבה משותפת, לשיתופים ולסיעורי מוחות של למידה.

יש לי בקנה עוד שתי רשומות שקשורות לתחילת השנה, אבל האמת היא שסביר מאוד להניח שהן לא יגיעו לפני החג, אז אני מנצלת את ההזדמנות החגיגית הזו כדי לאחל שנה טובה ומתוקה. שנה בה מתוך כל הכאוס החיצוני תלמד אותנו לסמוך על עצמינו ועל החיים עצמם, לראות את אינסוף אפשרויות הלמידה והצמיחה שיש, אפילו כשלא יוצאים מהבית. שתהיה שנה של סקרנות, של בחירה, ושל המון המון למידה. שנה טובה!