איך נולד קורס

אם להאמין לשיר (כי זה מה שקורה כשגבר מתאר את התהליך?), הרבה יותר דומה לתינוק מאשר שיר. בהתחלה זה נחמד. ומרגש, ומלא התלהבות ופרפרים. ואחר כך? אחר כך זה כואב. נו, טוב, לא ממש כואב, באמת שרחוק מאוד מלידה, אבל אחרי ההתלהבות המאוד מאוד גדולה שלי משלב הרעיון, עברתי לתקופה הרבה יותר מאתגרת של שלב התרגום של הרעיון לתוכנית מציאותית, אמיתית וישימה. האמת? אני מאוד אוהבת את השלב הזה. אני אוהבת לתרגם רעיונות לתוכניות, אני אוהבת מאוד לפתח תוכניות לימודים, לבנות מצגות וקורסים. בדרך כלל החלק שקשה לי יותר הוא החלק של היישום. אבל כאן, נתקלתי בהמון סימני שאלה בלתי ידועים- איך למלא את תפקיד אחראית ההוראה, המרצה והתלמידה בו זמנית? איך לתכנן את מקורות המידע, בהתחשב בזה שעוד לא קראתי אותם?

אבל קודם כל, נעצרתי בשאלה הראשונה- מה בכלל המטרה? היה לי ברור מה עולם התוכן של הקורס שאני רוצה. מן הסתם- עולם הלמידה. אבל בתוך עולם כל כך עצום, כל כך רחב, כדי ליצור קורס שנמשך רק ארבעה חודשים היה לי ברור שאני צריכה למקד את העדשה, לבחור חוט מקשר, או שאלה מנחה, שתתווה את כיוון החקירה. השאלה שמעסיקה אותי כבר תקופה ארוכה נוגעת בשאלה הגדולה של "מהי למידה". אבל גם התשובה לשאלה הזו היא יותר מידי רחבה. עצם ההגדרה היא שאלה בפני עצמה. היא ה-שאלה. עד עצם הרגע הזה, בו התחלתי לכתוב את הרשומה, נעתי בין שני כיוונים שונים. רק תוך כדי הכתיבה הזו, המרפאת, הצלחתי לראות עד כמה הם מחוברים, מתלכדים. עד כמה רק ההתעמקות בשני הצדדים האלו יכולה לעזור לי למצוא את התשובה שאני מחפשת.

מצד אחד, הנושא שחזר והעסיק אותי שוב ושוב במהלך שלושת הקורסים האקדמיים שלמדתי, ורציתי להעמיק בו עוד, היה ההיבט החברתי של תפיסת הלמידה. כלומר- איך החברה בה אנחנו חיות מעצבת את הדרך בה אנחנו מפרשות את המילה 'למידה'?

ומצד שני- איך אני, כקרין, כ"למידולוגיה" מגדירה את המילה 'למידה'? כי כבר תקופה ארוכה אני מבינה שאחד האתגרים הכי גדולים שלי היא שכשאני אומרת שאני עוסקת בלמידה או "למידולוגיה" א.נשים מדמיינות דבר אחד, ואני מתכוונת למשהו לגמרי אחר. התמונה שעולה בראש, היא פשוט שונה. הנסיון לשים את האצבע על הבדל הזה מכוון את החיפוש שלי פחות או יותר כבר שנה. עכשיו כבר ברור לי שהקורס הזה הוא חלק מהנסיון שלי לפענח את הנקודה, ואולי אפילו מדוייק יותר- המטרה של הקורס הזה היא להבין את הפער, ולהבין איך לגשר עליו, כדי ליצור בעולם עוד למידה מהסוג בו אני מאמינה.

מטרה נוספת של הקורס, מעבר לתוכן הספציפי, היא להתנסות בתהליך הזה, של הובלת מסע למידה, מההתחלה. של יצירת הדרך, לא ממקום של מורה ותלמידה, אלא ממקום שהוא שיתוף פעולה, ששני התפקידים האלו מתלכדים ויוצרים חוויה לגמרי שונה של מסע למידה. נכון, כאן לא מדובר בדיוק בשיתוף פעולה, כי אני חובשת את כל הכובעים במסיבה, אבל המטרה המשנית שלי היא להתנסות בחוויה הזו בעצמי, מתוך שאיפה ללוות אחרות שרוצות לעבור אותה בהמשך. ללוות חוקרות במסעות למידה, אישיים ופנימיים.

(*אם היית יודע.ת בכמה מחיקות והתלבטויות כרוכה כל שורה מבולגנת ברשומה הזו. כמה מחשבות כמוסות שמתרוצצות לי בראש כבר חודשים פוגשות פה בפעם הראשונה את אור העולם, ומפחידות אותי ומרגשות אותי בו זמנית. מן "לא מאמינה שבאמת אמרתי את זה עכשיו בקול רם". כי אולי זה לא יקרה. כי אולי זה לא יצליח. כי יש כל כך הרבה סיכויים וגם סיבות שלא אעמוד בכל ההבטחות שאני מציבה פה, שהחיים עצמם יקרו בדרך, וכולם יראו לי. נכון, העובדה שהבלוג של קטנטן ואינטימי מאוד מקלה על החשיפה, ובכל זאת, היא לא הופכת לקלה. מתאמנת על האמונה שעדיף לנסות ולהכשל מלא לנסות בכלל.)

התכוונתי לכתוב סילבוס וכתבתי מניפסט. כרגיל. לא נורא, זה במילא לא קורס מהסוג הזה. כן, יש תוכנית לימודים כללית אבל ברורה. כל חודש בקורס מוקדש לנושא מרכזי אחד. שני הנושאים הראשונים הם יותר נושאים של איסוף ידע וארגון הידע הקיים בצורה רלוונטית לתהליך שלי. המטרה שלהם היא פחות גילויים חדשים, אלא יותר חיזוק היסודות, שיהיו מספיק יציבים כדי לבנות עליהם מגדלים. המגדלים הם החלק השני, שמטרתו לפרט ולפרק לעומק את החיבורים שנוצרים אצלי, מתוך המסע של השנים האחרונות. חיבורים שמסתובבים בראש, סבוכים ודורשים קצת פרימה, קצת התרה, כדי להתבהר, כדי להיות קצת יותר ניתנים לקריאה, ולכתיבה. ההפרדה הזו חשובה לי, היא עוזרת לי לכוון את האנרגיה שלי למקומות הנכונים. איזה חלק מורכב יותר מהתבוננות החוצה, איזה חלק דורש יותר התכנסות פנימה, עם מה אני מצפה לצאת בסיומו של כל חלק.

החלק, כלומר החודש, הראשון של הקורס יוקדש להגדרות מקובלות. לא רק של המילה למידה, אלא של כל המושגים שסובבים אותה. מה בין למידה לבין חינוך? השכלה? ידע? חוכמה? אינטילגנציה? חשיבה? וכן, אולי גם הוראה. בחלק הזה אני מתכננת להתמקד במקורות המילים ובמשמעויות, המילוניות והרחבות יותר, של כל אחת מהן. זה חלק לקטני, עם אוסף נחמד של מילונים ולקסיקונים שאספתי למטרה, יחד עם ספרים ומאמרים ספציפיים לכל אחד מהמושגים, שנועדו לזהות דווקא את הנקודות השנויות במחלוקת, האפורות, בתוך כל מושג. האיזורים של שחור ולבן הם לרוב לא האיזורים מהם יגיע השינוי. סביר יותר שהוא יגיע מהאפורים.

החלק השני מתרחק קצת משאלות השפה והבלשנות לעבר מחוזות ההיסטוריה, כדי לנסות לקבל רקע מספק על ההתפתחות ההיסטורית של מושג הלמידה ובעיקר של המסגרות שהתפתחו סביבו. נתלית פה רגע באילנות סופר-סופר גבוהים, ומרשה לעצמי להודות שההשראה המרכזית לפרק הזה הגיע מהספר "תולדות השגעון בעידן התבונה" של מישל פוקו. לא, לא הצלחתי לסיים את הספר הזה, אבל המתודה של התבוננות במוסדות החברתיים כדי להבין את התפיסות שבבסיסם מצאה חן בעיני מאוד, וזו המטרה שלי בחלק הזה. התחקיר בחלק הזה הוא די פשוט, כי זה נושא מאוד "חם" שנחקר ודובר מהרבה מאוד זוויות בתקופה האחרונה.

החלק השלישי והמסקרן ביותר מבחינתי הוא החלק הסוציולוגי-פילוסופי, שמכוון להבין חלק מהמשמעות החברתית של המושג למידה. האמת היא, שאני לא לגמרי בטוחה איך החלק הזה הולך להכנס בחודש אחד, כי כרגע הוא מאוד מאוד עמוס בשאלות ובכיווני מחשבה, וברור לי כבר שאצטרך לבחור ולהתמקד תוך כדי תנועה. בין יתר השאלות שנולדו מתוך נקודת המבט הזו היא הלמידה כאמצעי להפעלת כוח ושליטה, למידה ככלי לסטטוס חברתי, כלכלת ידע, "קולוניאליזם" של למידה (על השאיפה "לבנות להם בתי ספר"), מהו "ידע כללי" (שוב, מנקודת מבט חברתית), השפעות-על של "רוח התקופה" ושל מגמות תרבותיות מרכזיות על תפיסת הלמידה (למשל, תוך כדי הקורס האחרון שלמדתי, נוצר לי בראש קישור מאוד מעניין בין התורה של פרויד לבין הקונספט של "למידה פורמלית". לא בטוחה שאגיע כרגע גם לזה, אבל אולי יהיה גם קורס המשך?).

החלק הרביעי והאחרון הוא החלק הפנימי מכולם. היה שלב בו שקלתי להשאיר את החלק הזה מחוץ לקורס. להקדיש לשאלה המרכזית חודשיים, כי יש בתוכה מספיק נקודות שמסקרנות אותי גם בשביל שנה, אבל ברגע שההצלחתי להגדיר בדיוק מהי המטרה המרכזית שלי בקורס הזה, היה לי ברור שזו תהיה טעות. שהחלק הרביעי והאחרון של הקורס יוקדש לניסוח ההגדרה האישית שלי ללמידה. מכיוון שמדובר בתהליך שאני בתוכו כבר לפחות 5 שנים, אני לא מצפה לצאת מהחודש הזה עם תשובה סופית וסגורה. אבל אני בהחלט מתכוונת להקדיש את זמן הלמידה שלי לחקור אותה, בתקווה עם ליווי של כלים שאני אוספת כבר תקופה ארוכה לקראת המשימה.

מהבחינה הלוגיסטית, את חומרי הלימוד אספתי בערימה אחת של ספרים, תיקייה אחת במחשב (שכוללת בעיקר מאמרים שהורדתי) ובקבוצת ווטסאפ שלי עם עצמי, אליה מתווספים כל הזמן קישורים רלוונטיים ומעניינים שאני פוגשת בדרך. שריינתי בלו"ז זמן מרכזי ללימודים, שכולל בתוכו גם מפגשי ליווי עם תומכת כתיבה שהיא גם "שותפת מחוייבות" שבחרתי לי לדרך. הוא לא יספיק. כמו בקורסים הקודמים, אני בונה על זה שחלק משמעותי מקריאת החומר יעשה בין לבין, ברווחים הקטנים. במקום המ"מנים של האוניברסיטה הפתוחה, ומטלות הבית למיניהן, הגדרתי לעצמי מטרה של שתי רשומות בבלוג לכל נושא, שלא יכללו את כל החומר, אבל בתקווה כן סיכום יחסית ממוקד וממצה שלו, יחד עם מחשבות, הגיגים ותובנות. מניחה שגם בסטורי באינסטגרם יהיו שיתופים מסוג קצת אחר, יותר של "איך", פחות של "מה". התלבטתי קצת לגבי הקונספט של "פרוייקט סיום", או "מבחן גמר". מצד אחד- בשביל מה בעצם? מצד שני- רוצה לסגור מעגל, ליצור תהליך שלם. משתעשעת בכל מיני רעיונות (מופרכים יותר ופחות, כמו שיחת סיכום בזום), אבל כנראה שזה משהו שיצטרך להתעצב תוך כדי תנועה.

נראה לי שסגרתי את רוב הקצוות הפתוחים. ועכשיו- לאתגר הגדול. לקום בבוקר של יום שמוגדר "יום לימודים" ולהבין מה באמת לעשות. לפתוח קודם ספר? מחברת? מאיזה מאמר להתחיל? למה לא הכינו לי מצגת מסודרת? לא לתת לשפע לבלבל אותי ולאינטרנט (או למכונת הכביסה. למה מכונת הכביסה הופכת לאטרקטיבית כל כך כשיש לי משימה? סתם, אני יודעת את התשובה) להסיח את דעתי. עיניים על המטרה, ושיהיה לי בהצלחה!